"באמת היה חודש מיוחד אני חושב לעצמי. בעוד כמה שעות אעמוד בתפילת כל נדרי
ואשחרר באחת את כל מה שהיה, אתיר את כל הנדרים שקשרתי בהם נפשי
אנתק עצמי מכל החבלים המחוספסים המסבכים.
ובין טבילה לטבילה שוב אני עובר במעי אמו."
(מיכאל שיינפלד, "מים שאין להם סוף)
בערב יום כיפור, אני חוגגת 26 שנים ליום בו נולדתי.
השנה החלטתי לנסות לצאת מבאסת היומולדת
הקבועה שאני רגילה לה (כן, כן פרצי בכי וערימות של טישו),
ולנסות לאמץ רעיון חמוד שראיתי בפייסבוק:
לכתוב לכם קוראי הבלוג שלי 26 עובדות (לא חשובות לכם)
על חיי שלא ידעתם (או שכן אבל תזרמו).
נצא לדרך 🙂
1. כשאמא שלי היתה בהריון איתי, זיהו בלב שלי בעיה חמורה והוחלט על ניתוח עוברי בזמן ההריון. בסופו של דבר, בנס גדול, לא התקיים הניתוח למורת רוחם של הרופאים, ואני נולדתי עם רשרוש קל בלב ותו לא.
2. כשנולדתי קראו לי בשני שמות. השם הראשון לזכר סבתא רבא שלי והשם השני כתוספת.
שמונה שעות אח"כ, בגלל רצף סיפורים מוזרים, החליפו לי בין השם הראשון לשני בו אני נקראת עד היום.*בשם השני אגב, אני לא משתמשת מלבד פעם בחודש.
3. אני בת אחרי שישה בנים (ואחות מתחתי). כשאחי הבכור בן 42.
4. אחד הדברים שלא רציתי בהם היה שאבא שלי ימצא את הבלוג הזה. לפני שבוע הדבר התממש בטעות, וגיליתי שהדברים פחות מפחידים לאחר מעשה, כשהבנתי שהוא לא נכנס לכאן ומכבד. (ואולי עוד ארחיב על כך)
5. אני אוהבת קפה נמס של עלית ופחות את הקפה גרגירים והכי שונאת שמוסיפים שוקולית לקפה 😉
6. אני דודה ל24(טפו חמסה, חמסה)זאטוטים (שחלקם כבר מזמן לא זאטוטים, הגדולה בת 17 וחצי)
7.הדבר האהוב עלי זה שיחות נפש של שעות. לא צריכה יותר מזה ורק מחפשת אנשים שרוצים לדבר.
8. אני חושבת שאני טובה בלקרוא אנשים ולהבין בהם דברים שנראים לאחרים לא ברורים.
ואני יודעת להכיל אחרים במקומות שאחרים לא מכילים אותם אבל פחות את עצמי.
9. בתחילת הבלוג עוד היו לי טעויות באותיות אית"ן,
שמשומה למרות שידעתי שהן טעויות התעקשתי להמשיך עם זה.
10. בפתק מהילדות שמצאתי לפני שנה, על מה אהיה כשאהיה בת 25 היה כתוב:
"בגיל 25 אהיה נשואה+ 3, אשת היי טק וכלב. לא ברור על מה הייתי כשהפתק נכתב 😉
11. ואם כבר בזה עסקינן, מעולם לא עישנתי או השתכרתי ואפילו לא קירבתי סיגריה לפה שלי.
12. כשהייתי בת 5 הגננת קראה לאמא שלי בדחיפות וביקשה ממנה לרשום אותי לחוג ציור.
אני עזבתי את החוג בבכי אחרי השיעור הראשון, ומאז מעולם לא למדתי ציור בצורה מסודרת.
(מה שאני מקווה שישתנה השנה בעז"ה)
13. לא הרבה אנשים נכנסים לי ללב, אבל מי שנכנס כנראה שלא יצא משם לעולם
גם אם הוא חושב שכבר מזמן זה קרה. אלה אגב האנשים שגם הכי יכולים לפגוע בי.
14. כשהייתי קטנה חברות שלי עשו מסיבת הפתעה לחברה שנולדה יום אחרי.
במהלך המסיבה הן נזכרו שגם לי הייתה יומולדת וניסו לארגן אחת מהר. כשהגעתי הביתה
חיכה לי שלט שהיה כתוב בו "חשבת ששכחנו אותך?" ומלא בלונים שחורים בסלון.
15. את רוב 4 שנותי הראשונות ההורים שלי תיעדו במצלמת ווידאו.
כך שבבית יש לי 3 מגירות עם קלטות ווידאו מתועדות מהחיים.
16. לישרא הגעתי בטעות, אבל מאז הספקתי: להסתיר את כל תחילת הבלוג שלי,
לפתוח בו עוד שני בלוגים שלא פעילים כי אין על האחד הזה,
לדבר שיחות עמוקות עם למעלה מ30 בלוגרים/יות ולהפגש עם אחד.
17. הספר האהוב עלי הוא שני ירחים- כי בעיני הוא די משקף את החיים שלנו:
מעוור את האדם לדברים שרשומים לו מול העיניים ובגלל העלילה הוא מעדיף להתעלם מהם.
בקריאה שניה אי אפשר שלא להתעלם.
18. אני שונאת דגדוגים, זה מכאיב לי ואני בנאדם שמשומה נראה לאנשים לגיטימי לבוא ולדגדג אותו. במשפחה שלי זה השעשוע כדי לעצבן אותי.
19. כששואלים אותי מה העדה שלי אני מתבלבלת- רבע טורקיה, רבע הונגריה, רבע פולניה
רבע אוקראינית, כשאיפשהו בסוף הכל מגיע לצרפת. והשבוע בכלל שאלו אותי אם אני תימניה.
20. בחיים לא טעמתי את האוכל של אמא שלי. סבתא שלי היא האישה המבשלת אצלנו בבית.
21. בגלל שאני מציירת, אנשים תמיד מבקשים ממני לאפר אותם,
אבל האמת היא שאין לי מושג איך עושים את זה ותעיד על כך החברה היחידה שהתנסתה.
22. כשאני מגיעה לארומה, הם אף פעם לא יודעים לאיית את השם שלי- אז אני אומרת שקוראים לי טל.
23. שני הסבים שלי נפטרו בסביבות היומולדת שלי. אחד שלושה ימים אחרי שנולדתי ואחד ביום כיפור לפני שלוש שנים. עוד סיבה שיומולדת זו "סיבה למסיבה" אצלי
24. אני תמיד קודם כותבת את הפוסטים ואז מצמידה ציטוט, כשלרוב (לא תמיד), זה מספרים שקראתי או קוראת באותו זמן. (תשובה לשאלת הרבה מאוד בלוגרים)
25. לפעמים אני מרגישה כאילו הגיל המנטלי שלי הוא שנתיים פחות ולפעמים אני מרגישה זקנה שנולדה הרבה אחרי תקופתה. אני שונאת מסיבות והמוניות ומעדיפה לשבת לשיחה טובה בבית ומצד שני חולה על סוכריות וסרטים מצויירים.
26. אני שונאת ערים, חושבת שזה מוטציה לא טבעית והולכת בהן לאיבוד מכל הבחינות.
אוהבת מרחבים שקט וחופש נפשי.
זהו עד כאן העובדות לשנה זו ואולי זה יהפך למסורת.
ואיחולים לשנה הבאה, שבעז"ה אמצא את המקום שלי מכל הבחינות: זוגיות, לימודים עבודה
ובכלל התקדמות בדרך שלי… לא אפחד לעשות צעדים, אדע לדבר את עצמי,
אמצא עוד חברים מקסימים כמו שמצאתי השנה ובעיקר אקשיב תמיד ללב שלי.
שתהיה גמר חתימה טובה לכולם
ומעבר לזה, סליחה אמיתית וכנה מכל אחד ואחת מכם.
ואנצל את ההזדמנות להגיד, שאם יש פה מישהו שנפגע ממני בפן האישי
אשמח לשמוע על זה.
