סיפורי לידה.

הריון… הריון לא פשוט עבר על כוחותינו. הריון שהתחיל מדימומים בלתי פוסקים, המשיך לאולטרסאונד עם שק ריק לחלוטין (מה שהתברר כטעות) והמשיך לבחילות, לחץ דם גבוה ואשפוז במחלקת "הריון בסיכון גבוה" בחשד לרעלת הריון.

כל מי ששמע את סיפורי ההריון שלי, אמר שבטח תהיה לי לידה קלה. כי ככה זה בד"כ. אבל כמובן שאצלי הכל הולך הפוך…

בעקבות ההריון, תסמיני הרעלת וחשד לתינוק ענק. זומנתי לזירוז לידה. הכל התחיל כרגיל. ארזתי תיק, התמלאנו התרגשות ונסענו לנו לבי"ח. מיון יולדות- מוניטור, סטיק, בדיקת רופא. עד כאן הכל כרגיל חוץ מפריחה שמתחילה להופיע על הגוף שלי.

הגעתי עם פתיחה קלה, אז אוטומטית הכניסו אותי לחדר הכנה ללידה. שם קיבלתי פיטוצין בכמות נמוכה כדי לפתח לידה. ההתחלה הייתה מדהימה. צירים שמתפתחים יפה. כאב נסבל ופתיחה סבירה. בשלב הזה אני מנמנמת לי, מנסה לצבור רגעי שינה אחרונים.

באחת הפעמים אני מתעוררת לתוך גיהנום. כאבים חסרי שליטה על הגוף שלי. דבר שבדיעבד התחיל לרמז על המצוקה שהגוף שלי נמצא בה. אני לוחצת על לחצן המצוקה, הרופאה בודקת אותי- אין שום התקדמות. אז בהתחלה מתעלמים ממני. עד שכל מי שסביבי קולט שמשהו לא נורמלי קורה כאן ומעבירים אותי לחדר לידה. כשבדרך יש ירידת מים מהולה בדם. בחדר לידה מכניסים לי אפידורל. ואני מצפה לרוגע והשקט שכולם מבטיחים… אבל מה שקורה הוא בדיוק הפוך. אני יותר ויותר מאבדת שליטה ופשוט צורחת את נשמתי.

מכניסים לי מינון כפול של אפידורל ורק אז יש פתאום שקט ושלווה. אבל במקביל, אני מתחילה להרגיש רע מאוד. הכל מסתובב סביבי ואני ממש מחזיקה חזק כדי לא לאבד את המציאות.

בשלב מסויים, הרופאה נכנסת, בודקת אותי ומכריזה- פתיחה מלאה ומחיקה של 100%. אבל מה, התינוק מסרב לרדת לתעלה- מחכים שעה. מחכים שעתיים. עןשים כל דבר אפשרי כדי לקדם ושום דבר לא זז.

פתאום אני קולטת את המיילדת מסתכלת עלי ואומרת שאני נראית רע מאוד ומפה הכל משתנה בשניות- כל צוות חדר לידה מוזמן לחדר שלי, אני מתחילה לדמם בלי הפסקה ולפתח חום קל. תוך דקות, אני מובהלת לחדר ניתוח, לניתוח חירום.

אני שוכבת שם בעיקר מבולבלת ומפוחדת. מרגישה רע מאוד פיזית. ממש מחזיקה את עצמי לא לאבד הכרה. ואז התינוק יוצא והמיילדת שלא עזבה אותי לרגע גם בניתוח אומרת לי

"נס גדול קרה כאן. הגענו בדקה ה90. הייתה הפרדות שיליה. שניכם ניצלתם בנס. איזה ילד מתוק יצא לך. מזל טוב"

מפה אני כמעט ולא זוכרת. אני מקבלת טשטוש כי מרגישה רע מאוד פיזית. מתעוררת בסיום הניתוח ולא מפסיקה לבכות. מכאבים, מהלם מהכל ביחד.

ההתאוששות לא פשוטה.. לא נותנים לי לראות את התינוק עד ליום שלמחרת. הכל קשה, כואב ולא פשוט בכלל. ברמה שלהחזיק את התינוק לפעמים גובל בקושי וכאב אינסופי.

אבל התינוק כאילו יודע ומקשיב. כשכל התינוקות בתינוקיה צורחים, הוא שוכב מתבונן ומקשיב. הוא כמעט ולא בוכה אלא מציץ קלות ומבקש את מה שצריך. כולו רוגע ושלווה. ולאט לאט אני קולטת שהוא שלי… שלנו…

ושאני אמא. נראה לי שלעולם לא אבין.

14 מחשבות על “סיפורי לידה.

  1. אוי. אוי.
    דילגתי על כמה שורות באמצע כי זה הפך לבלתי קריא בעיניי, כל כך מחריד מה שאנחנו עוברות. את אמיצה וגיבורה. ואמא.
    מחכה לשמוע עוד על הגור הרגוע והמתוק.

    אגב, מתי כל זה קרה?
    וכמובן, מזל טוב חם ❤

    אהבתי

    • מצטערת שגרמתי לך להרגיש רע. באמת הייתי צריכה לכתוב אזהרת קריאה למעלה.
      מקווה לכתוב בקרוב פוסט קצת יותר משמח על המתוק הקטן.
      כל זה קרה בתחילת שבוע. אני עדיין מאושפזת. אבל מתאוששת לאט לאט ומקווה שאשתחרר בקרוב. תודה ענקית לך❣

      Liked by 1 person

  2. וואו טוקסי 😢 מצטערת על הקושי הגדול והכאב הנורא. לקחת את "בצער תלדי בנים" לרמה אחרת לגמרי. גם הריון קשה וגם לידה נוראית, שבקלות היתה עלולה להסתיים באסון.
    תוך כדי קריאה הייתי צריכה להזכיר לעצמי שזו את שכותבת ולכן את יצאת מזה בשלום, וכמובן דאגתי לתינוק.
    מאושרת לשמוע שלמרות הכל וגם ההתאוששות הקשה, אתם שניכם בסדר.
    מחכה לשמוע עליו קצת ועל ההיכרות החדשה שלך עם טוקסי האמא 🥰

    אהבתי

    • כן… כי איך חברה שלי אמרה "אם אפשר בדרמות, אז טוקסי תמיד תיקח" 😉
      אבל באמת רק עכשיו מעכלת כמה היינו קרובים לסיים אחרת ואיזה נס קרה פה.
      אני ממש מקווה שבקרוב אוכל לכתוב פוסט שמח, מרגש ומלא קיצ' כיאה לאם טרייה. 🥰

      אהבתי

  3. וואוו טוקסי, אני רוצה לבוא ולתת לך חיבוק ולהגיד שהעיקר שאת אחרי ואני מתפללת שמעכשיו הכל יהיה טוב יותר.

    בתור פריקית של יוטיוברים שהם רופאים, איך שהתחלת לכתוב על הדימום שהיה במי השפיר נדלקה אצלי נורה ולא הבנתי איך אף רופא לא חשב שמשהו לא בסדר. גם הפריחה לא הצביעה טוב. אצל היוטיוברית קולין בלינג'ר (שמשחקת את מירנדה סינג) הייתה פריחה והיא הרגישה ממש ממש רע והרופאים גם התעלמו ממנה אז היא גיגלה ומצאה שכנראה הגוף תוקף את ההריון ובבדיקה באמת נמצא שזה היה המצב וב"ה היא ילדה ויש לה היום ילד בריא ומהמם

    אני מאחלת לך החלמה זריזה וקלה ואנחנו פה כדי להקשיב לכל תלונה וגם לכל רגע טוב.
    אה והמון מזל טוב 3>

    אהבתי

    • תודה על החיבוק יקרה. לא הכל היה אוב מהלידה… כותבת פוסט על זה אבל מעכשיו מקווה שיהיה יותר טוב ושאנחנו מתחילים תקופה רגועה.

      כן פריחה בהריון בהחלט מראה על תסמינים לא טובים הרבה פעמים. בעיות בכבד ואלרגיה להריון..

      תודה מקסימה. חיבוק גדול❣

      Liked by 1 person

  4. ואוו! מפחיד ממש!
    מזל שתפסו את זה בזמן
    כשאחותי ילדה היא הייתה בבי"ח 24 שעות עם צירים
    בשלב מסויים אמא שלי הגיעה כדי להיות איתה
    הבינו שהתינוק לא יורד לתעלת הלידה ולא משנה מה עשו הלידה לא התקדמה אפילו שהייתה פתיחה מלאה
    אמא שלי ואחותי החליטו ללכת על קיסרי ואמא שלי לחצה על הרופאים שם ללכת על זה
    גם ככה אחותי הייתה מותשת לגמרי אחרי 24 שעות של צירים ולחיצות ומה לא
    הילד נולד חודש לפני הזמן במשקל של 4 קילו (התינוק הכי גדול בפגיה).

    אני מבינה שהלידה הייתה לפני כמה חודשים, מקווה שהתחזקת והתחלת לחזור לעצמך מאז
    ושיש לך בייבי מדהים

    אהבתי

    • בהחלט מזל שתפסו את זה בזמן… ניסים גדולים.

      וואו.. מטורף!! משקל 4 קילו חודש לפני הזמן זה בהחלט תינוק גדול. שמחה ממש בשביל אחותך שקיבלה את ההחלטה ללכת על קיסרי🤯
      מעניין אם הייתה לה סכרת הריון…

      הלידה הייתה בערך לפני שבוע וקצת.
      קרתה מאז עוד טראומה נוראית… אכתוב על זה עוד מעט.
      אבל מקווה שמעכשיו אצליח להנות קצת מההורות. ולהתחיל שגרה רגועה

      אהבתי

      • זהו שלא יודעים אם הייתה לה סכרת הריון כי בבדיקות לא ראו את זה.
        היא עכשיו עושה בדיקות כדי לראות אם הייתה סכרת הריון סמויה (מסתבר שיש דבר כזה).

        ובנוסף לכל הבלאגן שהיה, בשבוע 33 היא הגיעה לבי"ח עם צירים. כמובן שנתנו לה משהו שיפסיק אותם ועשו לה מלא בדיקות וראו שלתינוק יש כבד מוגדל. הרופאה בבי"ח המליצה להם על הפסקת הריון. את לא מבינה לאיזה סרט זה הכניס את כולם.
        הם הלכו לרופא פרטי מומחה בתחומו שאמר להם שההמלצה היא כזאת רק בגלל שהם לא יודעים ומכירים את התופעה (עכשיו תארי לעצמך לכמה נשים אומרים את זה ואין להן כסף לרופא פרטי והן כן הולכות ועושות לידה שקטה בחודש כל כך מתקדם).
        עכשיו כל ההריון עד אז היה תקין לגמרי, אחותי עשתה את כל הבדיקות (וגם קצת אקסטרה) והכל יצא תקין, אז עשו לה בדיקת מי שפיר שיצאה תקינה ובדיקת אקסום… שעד שזו הגיעה (לוקח חודש) היא כבר ילדה.
        הבן של אחותי בן שנה וחודשיים, ילד מתוקי כזה, שהורג אותי לחשוב שלידה שקטה הייתה אופציה בכלל.
        ומה עם הכבד המוגדל את שואלת? זה פשוט הסתדר לבד והפך להיות נורמלי…

        Liked by 1 person

    • כנראה שגם לי הייתה סכרת סמויה שהתכלתה בשלב מאוחר. לכן שאלתי.. כי בד"כ תינוקות כאלה גדולים מסמנים על סכרת. מעניין שלא עלו על זה תוך כדי הריון.
      לפעמים מזעזעת הקלות של רופאים בנתנית החלטות שגויות בנוגע להריון.
      את חברה שךי העלו לוועדה להפסקת הריון כי אמרו שיש מום חמור בעמוד השידרה.
      הילדה נולדה עם בעיה קלה מאןד. ילדה מסקימה ומתוקה!!!!! שמחה בשביל אחותך שנולד ילד בריא ושלם. ושרק ימשיך ככה.
      מלמד אותנו המון על כמה צריך לבדוק ולברר גם אם הרופאים אומרים משהו

      אהבתי

  5. רק עכשיו, ערב יום כיפור, הגעתי לפוסט החשוב הזה. חשוב, כי חשוב לספר, לעבד, לעכל, לזכור. כתבת שהיתה טראומה נוספת אחר כך, ואני מקווה שמאז אתם שטים על מים רגועים יחסית. מגיע לך, מגיע לאישך ולתינוק שלך שאני מבינה שהוא מכפר על הכל (סליחה על משחקי המילים לקראת יום הכיפורים). מניסיון, השיתוף של הסיפורים הללו הוא קריטי. אולי זו הסיבה העיקרית שמעולם לא חשבתי על לידת בית. הצורך להיות עם עוד נשים שעברו חוויות דומות והאפשרות לספר שוב ושוב את סיפור הלידה הוא דבר שלא הייתי מוותרת עליו.

    Liked by 1 person

  6. ככל שעוברים הימים, מבינה כמה הפוסט הזה היה חשוב וכמה חשוב שאמשיך לכתוב על כל מאורעות החודשים האחרונים. אבל רוב הזמן הפנוי אני בעיקר עייפה וחסרת סבלנות לכתיבה. אבל כן, צריכה לכתוב.
    רק בשבועות האחרונים התחלנו לשוט על מי מנוחות… עברנו בתי חולים וסיוטים מהסרטים.
    כתבתי על זה פה, אבל בתקציר: דימום מסכן חיים אחרי הברית ואשפוז, אח"כ דימום בצואה ואשפוז, שני חורים בלב וחשד לבעיות קרישה. התחלה של השמחות… תוך כדי דרמות עם החמות לפינוק סופי.
    לידת בית זה סכנת נפשות במקרים מסויימים. עברה לי המחשבה על לידת בית אך ורק בגלל הקורונה (והחוסר ידעה באותה תקופה), אבל היא חלפה מהר מאוד כשהבנתי באיזה הריון בסיכון אני.
    שיהיה חג שמח ושנה טובה מניפה יקרה! באמת כיף שחזרת❣

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s