שיר פרידה

 

"כריסטופר רובין ופו הדוב ישבו יחד על הגבעה. 

"פו.." אמר כריסטופר רובין, 

"גם אם ניפרד?אתה תבוא הנה לפעמים ו..תזכור?" 

"ו..תזכור את מה?" שאל פו, 

"תזכור שאפילו אם אנחנו לא ביחד- אני תמיד אהיה איתך.."

(פו הדב)

אמנם אולי עוד אמשיך לכתוב פה עד סוף החודש.

אבל הרגשתי שאת הסיכום צריכה לעשות כבר עכשיו..

אין לי הרבה מילים. אני חושבת שהתמונה מסכמת הכל כמעט.

כל כך סימבולי שבדיוק ביומולדת 4 לבלוג שלי הוא נסגר,

אבל אני אדם שמאמין, שלא סתם דברים נכנסים לנו לחיים או קורים.

הבלוג הזה לפני שנתיים אפשר לומר הציל אותי.

התגובות שלכם, התמיכה שלכם ובעיקר החיבוקים היו פה בתקופה פחות נעימה.

הכרתי פה אנשים לשיחה קצרה, לדיבורים ארוכים

אנשים שחלקם הפכו חברים לחיים וחלקם השאירו נקודה חמה.

אני מתקשה ממש ממש לעקוב אחרי המקומות שכולם עברו אליהם

ולכן ממש אשמח שבתגובה תשאירו לאן עברתם, או תעדכנו כשתחליטו

ואנסה ליצור "דף קשר" שיאחד את המקומות שאנשי ישרא עברו אליהם. 

כי אם נהנתי לכתוב, הרבה יותר נהנתי מהקהילתיות  ומהאנשים הכ"כ יקרים שפה.

הכרתי פה אנשים גדולים.

אני בינתיים עוברת לכתובת הזו:

http://tooxy.bloger.co.il/

או

https://tooxy879359994.wordpress.com/

אבל לא יודעת אם שם אתמקם סופית.

וכמובן ממשיכה להיות זמינה במייל: tooxy.4@gmail.com

"אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים"

תודה, תודה ושוב תודה

אתם יקרים לי מאוד.

tooxy